מפלס הכנרת הגיע אל הקו האדום התחתון

מפלס הכנרת הגיע הבוקר (ב') אל הקו האדום התחתון, כך עולה ממדידת המפלס שבוצעה על-ידי אנשי רשות המים. מפלס הימה עומד היום על 213 מטרים מתחת לפני הים - המפלס הנמוך ביותר מזה חמש שנים. מרשות המים נמסר כי הפעם האחרונה שבה נמדד המפלס בגובה הזה היתה בקיץ 2003.

עוד בנושא:  

• רשות המים: השקיית גנים ציבוריים תתייקר ותוגבל
• סוגרים את הברז? העשירים ישלמו יותר עבור מים
• איך לחסוך במים: צרור עצות רטובות
  

התחזיות הקודרות באשר למצבו של משק המים השנה, אינן חדשות. מזה מספר חודשים מזהירים ברשות המים כי מאגרי המים של ישראל מתרוקנים בשל שאיבת יתר ורצף של שלוש שנים שחונות, שיצר גרעון הולך וגדל במשק המים. בסיומו של החורף הוכתרה 2008 כשנה השחונה ביותר בעשור האחרון.

המשך ירידת המפלס עלולה לגרום לכנרת ולמימיה נזק משמעותי, וברשות המים מזהירים כי בקצב השאיבה הנוכחי יגיעו המים תוך מספר חודשים לקו השחור - מפלס נמוך אף יותר, שאחריו אין אפשרות לשאוב יותר מים. 

הפתרון המסתמן: התפלה

לפני כחודשיים הנחה ראש הממשלה, אהוד אולמרט, את משרד התשתיות הלאומיות להציג תוכנית חירום להתמודדות עם המשבר. בין היתר מתוכננים לקום בשנים הקרובות מתקני התפלה נוספים על השניים הפועלים כיום, ומפיקים 138 מיליון מטרים מעוקבים של מים באשקלון ובפלמחים. בעתיד הקרוב יוקם מתקן התפלה נוסף בחדרה, שיניב כ-100 מיליון קוב.

יעדי התוכנית שאפתניים: באוגוסט שעבר הציבה הממשלה יעד של 505 מיליון קוב מים מותפלים בשנה אך התוכנית סימנה יעד של 750 מיליון קוב מים מותפלים. 600 מיליון קוב יחלו לזרום ב-2013 והשאר עד 2020.

בנוסף, יושקעו במסגרת התוכנית 120 מיליון שקלים לעידוד החיסכון במים באמצעות הסברה, שינוי תעריפים, אכיפה ופיקוח וקיצוץ הקצאות, וכן 915 מיליון שקלים להקמת מתקני טיהור שפכים בטווח של חמש שנים, שיאפשרו השבה של יותר מי קולחין להשקייה בחקלאות - ולחיסכון רב יותר במים שפירים.

מומחה: התפלה אינה הפיתרון; צריך לחסוך

אלא שמומחים רבים טוענים כי התפלה אינה אלא מקסם שווא שמספק פיתרון מיידי לבעייה הדורשת פיתרון ארוך טווח. לדבריהם, ייעול וחיסכון כאמצעי להקטנת צריכת המים הם הפיתרון הרצוי - ולא התפלה שרק מספקת מענה לביקושים הגדלים והולכים.

המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר ישעיהו בר אור, טוען במחקר שפירסם כי מגמת הטמפרטורה העתידית היא של התחממות, תוביל לירידה בכמות המשקעים ולהתייבשות. לפיכך, גם הגדלת היצע המים באמצעות התפלה לא תצליח לתת מענה למחסור הצפוי. "מתקני התפלה, גם במתכונת מוגדלת של 500-800 מליון מטרים מעוקבים לשנה, לא יוכלו לתת מענה למחסור ההולך ומחריף במים", כתב בר אור למנהל רשות המים.

בר אור סבור כי יש צורך בנקיטת שורה של צעדים משלימים, כגון הסברה מקיפה לחסכון במים בגנות נוי, בשיתוף איגודי הערים והיחידות העירוניות לאיכות סביבה, תוכנית הדרכה מפורטת לרשויות מקומיות להגברת החילחול למאגרי מי התהום, שיקום קידוחי מים שהזדהמו ומניעת זיהום של מאגרי מים קיימים.

מחר צפויה רשות המים לכנס בנושא מסיבת עיתונאים - בה יוצגו עיקרי תוכנית החירום הממשלתית. בין היתר יועלה מחיר המים להשקיית גינות, ותוגבל כמות המים המוקצבת לגינון ציבורי.

מחישובים שנערכו במשרד התשתיות עולה כי שנת 2008 צפויה להסתיים בגרעון של כ-500 מיליון מטרים מעוקבים מים - זאת בשל ירידה בהיצע המים הטבעיים, במקביל לעליית הביקושים. מחישובים שנערכו בעבר ברשות המים עולה כי בהסתברות גבוהה כמות המים במאגרים לא תעלה מעל "קווים האדומים" עד שנת 2014. כלומר, האקוויפרים ימשיכו להיות במצב שייגרם להם נזק.